וואלה, עד אתמול לא ידעתי שיש.
הבת המתוקה שלי רגע לפני יציאה
רצתה לענוד את שרשרת הזהב שקיבלה לבת מצווה מסבתא שלה.
השרשרת המאד עדינה היתה כגוש, קשר שלא רואים התחלה או סוף.
' אמא יש לי 10 דקות , בחיים לא תצליחי לפרום, אפילו אני לא מצליחה לראות מאיפה להתחיל', אמרה.
עניתי לה, תביאי תביאי אני אוהבת פלונטרים שכאלו (תמיד אהבתי להתיר קשרים).
אני מתיישבת, השמש ירדה, אין הרבה אור ודי חשוך, לכאורה הכל מאד סבוך ומפות.
השרשרת כל כך עדינה וקטנה, דרושה סבלנות, כבוד, וזמן.
המלאכה מתחילה...
התבוננות על המצב
הכנסת מרחב
לפגוש את הדחיסות
ובעדינות עדינות לעודד הרפיה
מרחב נשימה
להתכוונן אחת לשניה, אני לשרשרת והיא אלי
להרגיש אותה, אותי, להכיר אותה והיא את אצבעותיי
להיות בביטחה אחת עם השניה
סקרנות ותהייה.
ולרגע זה נראה יותר מידי,
לנשום לבהלה
הרפיה ועוד התרככות
והנה התרת הקשר מתחילה
וכמו קסם, צעד מוביל לצעד הבא
ועוד אחד
וקצת מנוחה
ואז השחרור הגדול
תנועה שהייתה תקועה שבה על כנה
וחוזרת לשלמותה.
תהליך הריפוי אחד לאחד.
נכון השרשרת היא שרשרת, ובת בן אנוש, נפש האדם היא בהחלט מורכבת יותר
אך הדרך היא אותה דרך.
אפשרות להרפיה סביב האחזקה - התרככות
פשטות, סבלנות, חמלה
יחסיות, התכווננות, תפילה ופליאה
מפגש עדין עם הילדה הקטנה
תנועה תקועה ששבה על כנה וחוזרת למהותה, לשלמותה.
זה הוא תהליך הריפוי שאני מכירה ומביאה דרכי לעולם.
מוזמנות ומוזמנים לתהליכי ריפוי פשוטים, עמוקים, ואלגנטים
כמו שרשרת זהב, עם יהלום נוצץ גם אנחנו גוף אור ולב מנצנץ.
ומגיעה לנו, לכל אחת ואחת ריפוי ותנועה מיטיבה.
שהקראתי את הכתוב לביתי, היא הוסיפה בחוכמתה העתיקה ששניהם,
ריפוי טראומה והזהב הם תדרים גבוהים ונחשקים.
לקבוע איתי שיחה לחצו כאן
Σχόλια